#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שג. מה דין הולד ומדוע 1) נגחה מעוברת 2) משנגמר דינה עיברה וילדה 3) עיברה קודם גמ""ד וילדה אחריו 4) ולד טריפה? "	"1) על פי עד אחד או ע""פ הבעלים אסור בהקרבה ומותר להדיוט, ע""פ שני עדים אסור אף להדיוט, דאמר רבא ולד הנוגחת אסור היא וולדה נגחו. וכתבו התוס' (ד""ה עובר) שרבא ס""ל עובר ירך אמו, ולמ""ד עובר לאו ירך אמו באמת יהיה מותר <sup>קכ</sup>.(ד""ה בשור) <br>2) למ""ד זה וזה גורם אסור - אסור, ולמ""ד זה וזה גורם מותר -מותר. וכתבו התוס' (ד""ה אלא) דהא דחשיב זה וזה גורם היינו כמ""ד חוששין לזרע האב, ולמ""ד אין חוששין חד גורם הוא ואסור. עוד כתבו דאפשר שלא נחלקו בחוששין לזרע האב אלא כששני הגורמים מותרים, אבל כאן שאחד מותר ואחד אסור לכו""ע חוששין לזרע האב.<br>3) אסור וכתבו התוס' (ד""ה עובר) שהוא משום שעובר ירך אמו. ובשם ר""ת כתבו דבעלמא עובר לאו ירך אמו והכא שאני דכיון דעד עכשיו היה חיות הולד תלוי באם הוי כאילו נגמר דין שניהם להריגה <sup>קכא</sup>.<br>4) לר""א אסור דעובר ירך אמו. לר' יהושע מותר דעובר לאו ירך אמו. לר""ת הלכה כר' יהושע. לתוס' אף שבעלמא הלכה שעובר ירך אמו מ""מ ולד טריפה מותר משום שלעובר יש חיות בפני עצמו ולכן לא אמרינן שנטרף ע""י אמו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכ.  והר""ן כתב שהולד אסור משום שהשתתף בנגיחה ואינו ענין לעובר ירך אמו. [וכן כתב הר""ן בחולין  בדעת ר""ת].
<br>קכא.  והר""ן כתב שכשהדיינים אוסרים נוגחת זו וגומרים את דינה להריגה, עליה ועל כל מה שבתוכה גומרים את הדין.</span>"	סנהדרין פ. - פ: ותוס'		
